החלטה בתיק ת"ט 51680-03-12

בפני בקשה למחיקת כותרת והתנגדות.

התביעה הוגשה כתובענה בסכום קצוב, על סך של 8,945 ש"ח, בהתאם לסעיף 81 א1 לחוק ההוצאה לפועל. על פי כתב התביעה, סיפק המשיב למבקשת מוצרים שונים אשר תמורתם לא שולמה. לכתב התביעה צורפו תעודות משלוח, הנחזות להיות חתומות על ידי המבקשת או מי מטעמה, וכן חשבונית מס שהפיק המשיב המפנה לתעודות המשלוח.

בבקשה למחיקת הכותרת טענה המבקשת כי התביעה אינה עומדת בתנאי סעיף 81א1 (א)(1) לחוק ההוצאה לפועל מאחר ואינה בגדר תביעה מכח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליה ראיה בכתב.

נטען כי מדובר בתביעה כספית שהסכום בה נקבע שרירותית על ידי המשיב ללא כל ראיה בכתב להתחייבות המבקשת.

לגוף העניין, המבקשת מודה כי פנתה למשיב ומסרה לו ארבע פלטות לחיתוך, ואולם, טוענת כי דרישת התשלום של המשיב הינה מופרזת ותלושה מהמציאות וכי עלות ממוצעת של חיתוך פלטה הינה בסדר גודל של 80-100 ש"ח.

בדיון בפני נחקר מר דדוש ציון, המצהיר מטעם המבקשת, על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

ב"כ המבקשת חזר על הטענה כי יש למחוק את כותרת התביעה.

ב"כ המשיב טען בסיכומיו כי התביעה ראויה להתברר כתובענה בסכום קצוב מאחר והיא נתמכת בתעודות משלוח, החתומות על ידי מי מטעמה של המבקשת, ובחשבונית המגבשת בתוכה את תעודות המשלוח. לטענתו, החתימות על תעודות המשלוח דומות לחתימות המצהיר על התצהיר ועל ייפוי הכח שצורפו להתנגדות.

עוד הוסיף וטען כי העסקה לא הוכחשה על ידי המצהיר, מנהל המבקשת, כאשר המחלוקת היחידה הינה לעניין סכום העסקה ולא לעצם קיומה.

דיון והכרעה :

דין הבקשה למחיקת הכותרת להתקבל.

סעיף 81 א1 (א) קובע כי תביעה לסכום קצוב הינה אחת מאלה:

"(1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב...".

אין מחלוקת בין הצדדים כי המשיב ביצע עבודה בעבור המבקשת, אם כי קיימת מחלוקת באשר להיקפה, ואולם, עיקר המחלוקת הינה ביחס לסכומים בהם מבקש המשיב לחייב המבקשת בגין עבודה זו.

כבר עתה ייאמר כי הכחשת החתימה על תעודות המשלוח שצורפו לכתב התביעה אין בה כדי למחוק את כותרת התביעה. בהליך של בקשה למחיקת כותרת יש לבחון את כתב התביעה כשלעצמו, בלא להיזקק לטענות עובדתיות של הנתבע. די בכך כי תעודות המשלוח נחזות להיות חתומות על מנת להוציא אותן מכלל "מסמכים שיצאו תחת ידי התובעת בלבד". טענה זו מקומה להתברר כטענת הגנה במסגרת בקשת הרשות להתגונן.

לפיכך, תעודות המשלוח יכולות לשמש "ראשית ראיה" לתביעה.

אלא מאי?

בשאלת קציבות הסכום, דעתי כדעת המבקשת.

הדרישה בפסיקה היא כי הנתונים שניתן ללומדם מהמסמכים הראויים לשמש "ראשית ראיה" יובילו - ללא צורך בהערכה או אומדן - לסכום התביעה.